כנס

פתיחה

אין צורך ברישום

אין צורך ברישום

יש לבטל כליל את רישום הנישואין. על המדינה לכבד את האוטונומיה של בני הזוג ולהימנע מהתערבות במערכת היחסים ביניהם. זוגות שירצו בכך יוכלו לעגן את השותפות ביניהם באמצעות חוזה פרטי.

בעלי העמדה: ירון לונדון, אירית רוזנבלום, מירב מיכאלי.

>
שימור הסטאטוס קוו

שימור הסטאטוס קוו

כל שינוי משמעותי במצב הקיים יפגע בצביון היהודי של המדינה ועלול ליצור פילוג בעם.

עמדה מרוככת מציעה לעשות שימוש במסלול רישום אזרחי רק עבור המנועים מלהינשא לפי הדין הדתי (פסולי חיתון, להט"בים, זוגות מעורבים), אשר לא יוגדר כ"נישואין" אלא במונח אחר.

בעלי העמדה: רחל סילבצקיהרב דוד סתיו.

>
שיטת המסלולים

שיטת המסלולים

יש להוסיף לצד המסלול הדתי הקיים מסלול  נוסף  אזרחי למי שחפץ בו.

ההצעה כוללת שתי חלופות: האחת, שהרישום האזרחי יכונה גם הוא "נישואין". השניה, תכונה בשם אחר (כגון ברית זוגיות או חיים משותפים).

בעלי העמדה: שחר ליפשיץ , נפתלי רוטנברג.

>
מסגרת אזרחית

מסגרת אזרחית

יש לשנות את המצב הקיים מן השורש: ליצור מסגרת אזרחית אחידה ורחבה לנישואין וגירושין על פיה כל מי שמבקש להינשא יקבל רישיון מן המדינה, והנישואין ימומשו בטכס – דתי אורתודוקסי, דתי רפורמי, יהודי-חילוני, או אזרחי מלא, על פי בחירת בני הזוג.
שלוש חלופות לגירושין :
א. מי שהתחתן ברבנות – חייב להתגרש ברבנות.
ב. גם מי שהתחתן ברבנות יכול להתגרש בבית משפט אזרחי למעט הזכות להתחתן שוב.
ג. מי שהתחתן ברבנות יכול גם להתחתן שוב גם לאחר גירושין אזרחיים.

בעלי העמדה: שיפמן, וסטרייך, גביזון- מדן.

>
מקורות

סיכום

הסוגיה מהוה פתיחה לדיון הרחב בנושא נישואין וגירושין. לפיכך היא מציגה רק את העמדות העיקריות ומובילה מתוך הדיון הראשוני בהן לסוגיות הקשורות לנושא.

ככלל, קיימות ארבע דעות עיקריות בשאלת רישום הנישואין: החל מהעמדה השמרנית של שימור הסטטוס קוו עם שינויים קלים, ועד לעמדה הרדיקלית הגורסת שאין צורך ברישום כלל שכן אין למדינה מקום להתערב ברשות הפרט של הזוגיות והמשפחה. הדיון הראשוני כאן מוביל בין השאר לשתי סוגיות מרכזיות:

1. המחלוקת שבין שיטת המסלולים (הוספת מסלול אזרחי למסלול הדתי הקיים) למול הנהגת מסגרת אזרחית רחבה  שתכלול בחירה בין מגוון דרכי נישואין, כך שהמסלול הדתי האורתודוקסי יהיה רק אחד מהם.

2. המתח העקרוני הגלום בהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית מקבל ביטוי מודגש בשאלת הנישואין: כיצד מאזנים בין זכויות יסוד של הפרט (כמו החופש מדת והזכות לשיויון) לבין הצורך בעיצוב יהודי של המוסד התרבותי המרכזי: המשפחה.

  • כותרת

    המצב הקיים בישראל

    המצב הקיים בישראל

    (צפיה בדעה במקור)
  • מנחה

    הנישואין והגירושין בישראל מתנהלים לפי הדין הדתי שלהם, באמצעות בתי הדין הדתיים. מדינת ישראל איננה מאפשרת נישואין וגירושין בתחומה שלא… הנישואין והגירושין בישראל מתנהלים לפי הדין הדתי שלהם, באמצעות בתי הדין הדתיים. מדינת ישראל איננה מאפשרת נישואין וגירושין בתחומה שלא לפי הדין הדתי (למעט מקרים חריגים). כלומר, ההסדרה המשפטית של נישואין וגירושין מכפיפה את יצירת קשר הנישואין לדין הדתי, למרות שליצירתו השלכות רחבות על התנהלותן של מגוון רשויות אזרחיות ביחס לנשואים. שיטה זו אף יוצרת הבחנה בין קבוצות שונות של תושבי המדינה, על בסיס דת. הכפפת מוסד הנישואין לממסדים הדתיים מונעת מאזרחים מסוימים את האפשרות להינשא (חסרי דת, בני עדות דתיות שונות המבקשים להינשא זה עם זה, פסולי חיתון לפי הדין הדתי ועוד), אחרים נאלצים להינשא באופן שמנוגד לרצונם ויש מי שיכולים להינשא כרצונם אך כפופים בעל כרחם למערכת חוקים דתית שמנוגדת למצפונם ולהשקפותיהם. בנוסף, מי שמבקשים להתיר את נישואיהם מחויבים לעשות זאת לפי הדין הדתי ולעיתים בשל הוראותיו הם מוצאים עצמם מעוגנים לקשר שאינם מעוניינים בו. להרחבה נייר העמדה (מסגרת אזרחית לנישואין וגירושין),רות גביזון. (צפיה בדעה במקור)
  • מנחה

    האם יש בכלל צורך ברישום נישואין?

    האם יש בכלל צורך ברישום נישואין?

    (צפיה בדעה במקור)
  • ירון לונדון

    יש לבטל את ההכרה הציבורית בנישואין. המודל המסורתי של הנישואין אינו רלוונטי עוד משום שהוא משמר תפיסה היררכית המנוגדת ליחסה…

    יש לבטל את ההכרה הציבורית בנישואין. המודל המסורתי של הנישואין אינו רלוונטי עוד משום שהוא משמר תפיסה היררכית המנוגדת ליחסה השווה של החברה כלפי נשים כיום.

    יש לאפשר לבני זוג המעוניינים בכך לעגן את יחסיהם באמצעות הסכם פרטי, אולם המדינה אינה רשאית להתערב בהגדרת היחסים ביניהם.

    לצד ביטול הנישואין, יש מי שקוראים להתערבות ציבורית בהסדרת הקשר שבין הורה לצאצא.

    בעלי העמדה: ירון לונדון, מרתה פיינמן, אירית רוזנבלום, מירב מיכאלי.

    (צפיה בדעה במקור)
  • מחלוקת
    פרופ' רות גביזון

    ההכרה הציבורית בתא המשפחתי ובמיסודו באמצעות הנישואין -  הינה בעלת חשיבות חברתית, ממספר טעמים: היא יוצרת מכנה משותף מינימאלי בין…

    ההכרה הציבורית בתא המשפחתי ובמיסודו באמצעות הנישואין -  הינה בעלת חשיבות חברתית, ממספר טעמים: היא יוצרת מכנה משותף מינימאלי בין קבוצות שונות באוכלוסיה, היא מעניקה יציבות לתא המשפחתי, היא מגנה על זכויות הצדדים לקשר ומאפשרת לבני הזוג לתאם ציפיות באשר למחויבותם ההדדית.

    בעלי העמדה: פנחס שיפמן, רות גביזון,דפנה הקר(מדקה 1:36:41).

    לצפיה

    (צפיה בדעה במקור)
  • אביה ריש

    לדיון בסוגיית רישום נישואין לדיון בסוגיית רישום נישואין (צפיה בדעה במקור)
  • הילה

    הצורך בשינוי המצב הקיים

    הצורך בשינוי המצב הקיים

    (צפיה בדעה במקור)
  • מנחה

    המצב הקיים בישראל מעורר בעיות קשות: היעדר האפשרות של פסולי חיתון, בעלי דתות שונות ובני זוג מאותו המין להינשא, כפיית…

    המצב הקיים בישראל מעורר בעיות קשות: היעדר האפשרות של פסולי חיתון, בעלי דתות שונות ובני זוג מאותו המין להינשא, כפיית טקס נישואין דתי על מי שאינם מעוניינים בכך. בעיות נוספות נובעות מהתוכן המהותי של הדין הדתי, ביניהן: הפגיעה הקשה בשוויון של נשים וסרבנות הגט.

    הבעיות הללו גורמות לפגיעה קשה ובלתי מוצדקת בזכויות אדם. הפתרון ההכרחי לכך הוא הסדרה אזרחית של נישואין וגירושין בישראל.

    בעלי העמדה: שחר ליפשיץ , אבישלום וסטרייך , רות גביזון , פנחס שיפמן

    (צפיה בדעה במקור)
  • מחלוקת
    מנחה

    יש להימנע מכל שינוי בהסדרת הנישואין והגירושין, משום שהמהלך יפגע בצביון היהודי של המדינה ויוביל לפילוג העם.בעלי העמדה: רחל סילבצקי,…

    יש להימנע מכל שינוי בהסדרת הנישואין והגירושין, משום שהמהלך יפגע בצביון היהודי של המדינה ויוביל לפילוג העם.

    בעלי העמדה: רחל סילבצקי, הרב דוד סתיו.

    (צפיה בדעה במקור)
  • הילה

    לדיון בסכנת פילוג העם לדיון בסכנת פילוג העם (צפיה בדעה במקור)
  • הילה

    מהו השינוי הרצוי ברישום הנישואין והגירושין?

    מהו השינוי הרצוי ברישום הנישואין והגירושין?

    (צפיה בדעה במקור)

מקורות עיקריים