Civilian Alternatives | עמוד דיון
עמדות עיקריות
עמדת פתיחה
Civilian Alternatives
What is the preferred alternative of civil Marriage?
שיטת המסלולים
יש לאפשר לכל זוג בישראל בחירה בין שני מסלולי נישואין בלבד: מסלול אזרחי או מסלול דתי.
יתרונות ההצעה: יש לה סיכוי גבוה יותר מבחינה פוליטית, היא מבטאת את אחריותה המלאה של המדינה כלפי מנועי החיתון גם במסלול הדתי ומקטינה את החשש ההלכתי מפני ממזרות.
בעלי העמדה: שחר ליפשיץ, נפתלי רוטנברג
עמדת סיכום
החלופות השונות מנסות להתמודד עם שלוש בעיות מרכזיות: מסורבי הגט, מנועי החיתון והפגיעה בחופש הדת.
מנקודת מבטם של מסורבי הגט – מסגרת אזרחית רחבה אומנם מציעה אפשרויות לפירוק אזרחי של הקשר אף בלא גט, אולם היא עלולה להחליש את מעורבותה של המדינה בהשגת הגט הדתי אשר הכרחי לצורך נישואין שניים. מנגד, שיטת המסלולים תבטיח את המשך המעורבות של המדינה במתן הגט למסורבים, אך היא כובלת בני זוג שנישאו בנישואין דתיים לגירושין הדתיים ובכך אף מגבירה את תופעת “הסחטנות” בתמורה למתן הגט. שיטת ההסדרה המשפטית מונעת את הצורך בגט דתי לשם התרת הקשר, אך אינה מאפשרת מעורבות של המדינה לשם הגנה על הצדדים לקשר בעת פירוקו.
סוגיה ערוכה
שחר ליפשיץ – שלוש בעיות מרכזיות שהחלופות השונות מנסות לפתור: מצוקתם של פסולי החיתון- שאינם יכולים להינשא בישראל באופן רשמי בשל בעיות כשרות; בעייה אידאולוגית – של מי שיכולים להינשא אך צורת הנישואין אינה מקובלת עליהם; ומצוקתם של מסורבי הגט שנובעת מהתוכן המהותי של הדין הדתי.
אף אחת מהחלופות אינה מספקת פתרון מלא לשלושת הבעיות, לכל אחת מהחלופות יתרונות יחסיים בפתרון חלק מהבעיות וחולשות בפתרונן של אחרות.
פנחס שיפמן– קיימת שורת בעיות בדין הקיים: פגיעה בציבור החילוני ובציבור הדתי בעקבות המונוליטיות של המערכת הדתית, פגיעה בשיוויון האישה, פגיעה בפסולי חיתון ומצוקתן של מסורבות הגט.
ניתן לפתור את בעיית הדיכוטומיה גם בשיטת המסלולים . וליצור מסלולים נוספים אבל כל אחד מהמסלולים הללו יהיה של המדינה . המדינה תחילט מי מהקהילות יכולות לקבל מסלול משלה – על פי מודל הקהילות שאותו הצעתי.
איזו חלופה תקל על מסורבי הגט?
הבעיה של מסורבי הגט קשה במיוחד ולטעמי יש להעדיף את פתרונה על פני פתרונן של בעיות אחרות בהסדר הנוכחי. שכן לא קיימים תחליפי גירושין, אין מדינה שתסכים לחתן אם אדם נחשב לנשוי לפי דין של מדינה אחרת, במציאות הישראלית זו בעיה שזועקת, במיוחד כאשר בתי דין דתיים מחילים דין דתי על חילונים- לגבר יש אלטרנטיבה של לידת ילדים מחוץ לנישואין ולאישה אין- משום שילדיה ייחשבו ממזרים. לטעמי מצוקות אנוש קודמות למצוקות עקרונות/ אידאולוגיות, למרות שאני לא מזלזל בהן.
בשיטת המסלולים מדינת ישראל לוקחת אחריות לא רק על מי שהלך למסלול האזרחי אלא גם על מי שבחר במסלול הדתי. במציאות רוב גדול מאזרחי המדינה בוחרים במסלול דתי, כעניין שבעובדה, בטח כשמדובר במדינה יהודית ודמוקרטית. האחריות היא של המדינה- בתי הדין מפוקחים וכפופים לבג”ץ. יש כאן פתרון אמיתי למצוקות האנושיות, זהו פתרון עדיף על הענקת האפשרות להתגרש באופן אזרחי אשר מוצעת ע”י שיפמן.
לצפייה
בשיטת המסלולים המדינה מסירה את אחריותה מהמתרחש במסלול הדתי, מה שיפגע משמעותית בסוגיית סרבנות הגט. שכן, היום יש מעורבות הולכת וגדלה של ביהמ”ש בניסיון לפתור את הבעיה, אני חושש שהמדינה תאמר למי שבחרו במסלול הדתי שעליהם לפתור את הבעיות בעצמם, כך שהם יוותרו כבולים למסגרת בלי אפשרות להתמודד עם הבעיות שהיא יוצרת.
בהקשר של המסגרת האזרחית הרחבה– בסופו של דבר הפתרון לבעיה צריך להיעשות מתוך העולם ההלכתי. כתבתי על כך בעבר ולאורך השנים נכתבו הצעות שונות לפתרון הבעיה באמצעות ההלכה: כפיית גירושין (אפשרי רק בישראל) או הפקעת גירושין (פתרון הבעיה מיסודה). אבל- גם השינוי שהוצע יכול לשפר את הבעיה – אנחנו לא כובלים את בני הזוג לבחירה שלהם במסלול הדתי, למדינה יש את דיני הגירושין שלה והיא מסדירה בעצמה את פרידת בני הזוג במצבים שונים. הם יכולים לספק למסורבי הגט אלטרנטיבה, חלקית לפחות. יהיו גירושין אזרחיים לכל דבר ועניין, במיוחד בנוגע להיבטים הכלכליים, לילדים וכו’.
לצפיה
-
x
אם יהיו גירושים אזרחיים בעיית סחטנות הגט תוקל. שכן לא תהיה ביד המסרב האפשרות למנוע את הגירושין מבן זוגו דווקא במתן אפשרות לגירושים אזרחיים יהיה יתרון על פני המצב הקיים כיום שכן לא יהיה בידי הסרבן אפשרות סחיטה שהרי המדינה תאפשר לבן זוגו להתחתן בשנית גם ללא הגט.
איזו חלופה תקל את הליך הגירושין?
עמדה זו היא אשליה : מי שנישא בנישואין דתיים – בתי הדין בוודאי לא יכירו בגירושיו האזרחיים בלבד וממילא בעיית הממזרות תוחרף שכן דווקא כאשר תהיה בחירה להתחתן בנישואין אזרחיים – הרי שמי שבחר בנישואין הדתיים מרצונו, בוודאי שבתי הדין יחמירו את אפשרויות פירוק הנישואין . לפיכך : מי שנישאה בטקס דתי (ולפי מחקרים זה ימשיך להיות רוב הציבור) , תחשוש מבעיית הממזרות של ילדיה מבן הזוג השני. והיא לא תרצה במרבית המקרים להתחתן בשנית בדרך חילונית [שהרי , למי ששאלה זו איננה מטרידה יש גם היום יש פתרונות עוקפים] .11
בגלל הסכמתי עם דבריו של שחר ליפשיץ בנייר מצילה המשותף שלנו חלקתי על שיפמן – ולשיטתי – הגירושין צריכים להשאר רק בידי הרבנות למי שהתחתן בנישואין דתיים וזהי גם עמדת גביזון מדן
-
x
בעמדה שאתה מציג יש כמה קשיים:
1. למעשה יש פה מסלול דה-פאקטו של “מסלול” עבור אלה שנישאו בנישואים דתיים – ולא יוכלו לעבור לנישואין אזרחיים – וכאן בעצם קשה
2. בעיית מסורבות הגט לא נפתרת על ידי המסגרת האזרחית. בשונה מהגישה שמציג פרופ’ שיפמן.
-
x
באמת, העמדה שאני מציג הינה מורכבת.
1. מבחינה עקרונית – אני מסכים עם אמנת גביזון מדן בנושא הזה – בכך שבמצב של רצון לפרק נישואין דתיים ללא הרבנות – כל ההסדרה הכלכלית חברתית תחול על הגירושין. למעט הזכות להינשא בשנית.
2. לגבי מסורבות הגט אני משער שפרופ’ שיפמן יסכים איתי בכך שהפתרון לבעיה צריך לצמוח “מפנים” בתוך הדיון הפנים הלכתי.
-
x
אני אכן מסכים, אך אוסיף – העיקרון שמנחה אותי בעניין מסורבות הגט הינו: אני לא רוצה להוסיף אזיקים חילוניים בנוסף על אזיקים דתיים
-
x
לנוכח הסכמתו של ד”ר ווסטרייך עמי בנושא זה נותרת השאלה באיזה מובן הוא עדיין שייך לגישת המסגרת האזרחית הרחבה ולא לגישת המסלולים
איזו חלופה תמנע את פילוג העם ובעיית הממזרים?
יתרונה הגדול של שיטת המסלולים הוא שהיא תצמצם את הבעיה בגלל שתחייב כל מי שנישא באופן דתי להתגרש באופן דתי. הדבר נכון גם ביחס להצעות של המסגרת האזרחית שמתנות אפשרות להינשא שוב בגירושין דתיים.
מנגד, הצעתו של פרופ’ שיפמן לפיה גם מי שנישא בנישואין דתיים יוכל להתגרש באופן אזרחי, תחריף את בעיית הממזרות משום שבתי הדין לא יכירו בתוקף הגירושין.
אומנם אם יונהגו נישואין אזרחיים הרבנות עלולה לנקוט בעמדה קיצונית שתוביל לפילוג בעם. אולם, הבעיה של לכידות העם היהודי קיימת כבר היום – ישנן רשימות היוחסין של הממסדים הדתיים וישנם כ-300,000 פסולי חיתון שלא מתחתנים וחיים כידועים בציבור ובעוד חצי דור ממילא תהיינה רשימות יוחסין פורמאליות. לכן, שיטת המסגרת האזרחית לא תיצור את הבעיה יש מאין.
מכל מקום, הדרך להתמודד עם החשש מפילוג בעם היא חינוך ומאמצים להתקרבות בין הקבוצות השונות.
לצפייה: אבישלום ויסטרייך , פנחס שיפמן
לדיון בסכנת פילוג העם.
איזו חלופה מעצימה פלורליזם דתי?
אבישלום ויסטרייך –היתרון של המסגרת האזרחית הוא שהיא חוסכת את הצורך בתוויות חילונית/דתית, אפשרות בחירה גדולה יותר. מנגד, אחד החסרונות של שיטת המסלולים הוא יצירת דיכוטומיה בין דתי לחילוני שלא תואמת את המציאות במדינה, בהיעדר ביטוי לוריאציות שונות של התרבויות שקיימות היום במדינה.
רות גביזון– היתרון המובהק של המסגרת האזרחית הוא המקום הרשמי והמכבד שהיא מעניקה לזהויות יהודיות תרבותיות שונות (רפורמיות, קונסרבטיביות, חילוניות). לא יתכן שהאפשרות הדתית היחידה שהמדינה תאפשר היא אורתודוקסית. תפקידה של המדינה לאפשר לאנשים לשמור על זהויות תרבותיות וקהילתיות מגוונות.
אילת בלכר פריגת– שיטת המסלולים אינה פתרון באמת, משום שהמסלול הדתי הוא רק אורתודוקסי, אין מגוון של טקסים יהודיים, אלא רק בחירה בין טקס אורתודוקסי לאזרחי.
-
x
שיטת המסלולים מחלקת את האוכלוסיה- לדתיים ולמי שאינם, תוך שהיא מציגה את ההסדרים האזרחיים שדרושים מטעמי סדר ציבורי ככאלה שפסולים מבחינה דתית/ מנוגדים לדת. זאת, למרות שקהילות יהודיות שומרות מצוות בחו”ל, בהן קיימת חובה להינשא באופן אזרחי אינן רואות בכך הפרעה לקיום המצוות או להשקפתם הדתית.
-
x
הצגת המסלול האורתודוקסי כדרך היהודית הבלעדית לנישואין מונעת הכרה בטקסי נישואין מסוג אחר המבוססים על מסורת ישראל . אמנם המסלול האזרחי יאפשר בפועל נישואים של זרמים אחרים אבל אלו יוגדרו תחת הקטגוריה האזרחית באופן ששולל את הגדרתם העצמית של אותם ארגונים. כיום פועלות מסגרות שונות של התחדשות היהודית, אשר נענות לצורך גובר והולך של זוגות רבים להתחתן חתונה יהודית, אבל שלא דרך הרבנות. לשם כך, אנו עורכים טקסי נישואין יהודיים, אשר מבוססים על החתונה המסורתית, לצד תוספות ושינויים קלים שמגבירים את השיוויון וההדדיות בין בני הזוג.
-
x
הביקורת על שיטת שני המסלולים מצמצמת את האפשרות לפלורליזם דתי מוצדקת, אבל עדיין היא מביאה להכרה רשמית של המדינה בגיוון ובשונות רעיונית. מאידך- המסגרת האזרחית, אומנם מעודדת ריבוי טקסים, אבל באופן מהותי היא מכירה רק בסט כללים אחד לגבי הנישואין (הרישום האזרחי).
מודל הקהילות מאפשר הכרה במגוון אפשרויות נישואין, ללא אבדן המימד הקהילתי. כך ניתן לתת ביטוי לפלורליזם התרבותי של החברה הישראלית בכללותה.
איזו חלופה עדיפה עבור מנועי החיתון?
ההבחנה בין הכללים שחלים בכל אחד מהמסלולים תפחית את הלגיטימציה של גורמים דתיים להתנגד לתנאי הכשירות לנישואין במסלול האזרחי (כך ניתן יהיה לכלול למשל גם חד מיניים) והיא תאפשר הכרה רחבה בנישואין אזרחיים, למעוניינים בכך.
-
x
כיצד מגיבים לטענתו של ליפשיץ?13
למרות ההכרה של המדינה בגירושין האזרחיים הרי שיש לדרוש גט כתנאי לנישואין שניים למי שהתחתן ברבנות.
-
x
הצעתך תיצור “מסלול” דה-פאקטו עבור אלה שנישאו בנישואים דתיים – ולא יוכלו לעבור לנישואין אזרחיים.
-
x
מבחינה עקרונית – אני מסכים עם אמנת גביזון מדן בנושא הזה – בכך שבמצב של רצון לפרק נישואין דתיים ללא הרבנות – כל ההסדרה הכלכלית חברתית תחול על הגירושין. למעט הזכות להינשא בשנית.
-
ההצעה הזו לא תסייע לאנשים דתיים שלא ינהלו מערכת זוגית כל זמן שלא יקבלו גט, אלא תעצים את מצוקתם.
-
x
אני מאמין שאם יוסדרו גירושין אזרחיים מלאים, ימצאו פתרונות הלכתיים שיקלו על הגירושין הדתיים.
שיטת המסלולים בעייתית משום שהיא נראית כמוכוונת לקבוצות מסוימות: בני זוג מאותו מין, פסולי חיתון ומתייגת אותן. הבחנה כזו היא הפליה שמדינת ישראל כמדינה דמוקרטית לא יכולה להרשות לעצמה.
איזו חלופה עדיפה עבור המיעוטים בישראל?
יש לזכור שבמצב הנוכחי לכל אזרחי המדינה אין אפשרות להינשא באופן אזרחי כך שלא מדובר בבעיה יהודית בלבד. למסגרת האזרחית הרחבה ישנו יתרון משום שהיא ממצבת את המדינה כאחראית לכלל האוכלוסיה במדינה והיא תחול על בני זוג בכל המגזרים באופן זהה.
לצפיה: רות גביזון, שיפמן
במצב הקיים הציבור הערבי “לכוד” בתוך הנורמות הדתיות שלו. הוא נמנע מקידום אג’נדות חילוניות ומשימוש בנורמות חילוניות שעוצבו ע”י הציבור היהודי, כדי ליצור חזית אחידה במאבקו לקבלת הכרה ממסדית.
לצפייה (קרייני, פאנל 3, חלק 1, מדקה: 20:01).
איזו חלופה תקל על מסורבי הגט?
איזו חלופה תקל את הליך הגירושין?
איזו חלופה תמנע את פילוג העם ובעיית הממזרים?
איזו חלופה מעצימה פלורליזם דתי?
איזו חלופה עדיפה עבור מנועי החיתון?
איזו חלופה עדיפה עבור המיעוטים בישראל?
תגובות אחרונות
מודל הקהילות מאפשר הכרה במגוון אפשרויות נישואין, ללא אבדן המימד הקהילתי. כך ניתן לתת ביטוי לפלורליזם התרבותי של החברה הישראלית בכללותה.
יתכן שיש בכך פתרון ברמה האידאלית אבל צריך לקחת בחשבון גם את האופציה הראלית שבה לדעתי יהיה אפשר רק להוסיף מסלול אחד
פרופ' שחר ליפשיץ
יכול להיות שזה יכל לעזור, אך צריך להתרכז בפתרונות ברי ביצוע במציאות הנוכחית.