כנס

פתיחה

אין צורך ברישום

אין צורך ברישום

יש לבטל כליל את רישום הנישואין. על המדינה לכבד את האוטונומיה של בני הזוג ולהימנע מהתערבות במערכת היחסים ביניהם. זוגות שירצו בכך יוכלו לעגן את השותפות ביניהם באמצעות חוזה פרטי.

בעלי העמדה: ירון לונדון, אירית רוזנבלום, מירב מיכאלי.

>
שימור הסטאטוס קוו

שימור הסטאטוס קוו

כל שינוי משמעותי במצב הקיים יפגע בצביון היהודי של המדינה ועלול ליצור פילוג בעם.

עמדה מרוככת מציעה לעשות שימוש במסלול רישום אזרחי רק עבור המנועים מלהינשא לפי הדין הדתי (פסולי חיתון, להט"בים, זוגות מעורבים), אשר לא יוגדר כ"נישואין" אלא במונח אחר.

בעלי העמדה: רחל סילבצקיהרב דוד סתיו.

>
שיטת המסלולים

שיטת המסלולים

יש להוסיף לצד המסלול הדתי הקיים מסלול  נוסף  אזרחי למי שחפץ בו.

ההצעה כוללת שתי חלופות: האחת, שהרישום האזרחי יכונה גם הוא "נישואין". השניה, תכונה בשם אחר (כגון ברית זוגיות או חיים משותפים).

בעלי העמדה: שחר ליפשיץ , נפתלי רוטנברג.

>
מסגרת אזרחית

מסגרת אזרחית

יש לשנות את המצב הקיים מן השורש: ליצור מסגרת אזרחית אחידה ורחבה לנישואין וגירושין על פיה כל מי שמבקש להינשא יקבל רישיון מן המדינה, והנישואין ימומשו בטכס – דתי אורתודוקסי, דתי רפורמי, יהודי-חילוני, או אזרחי מלא, על פי בחירת בני הזוג.
שלוש חלופות לגירושין :
א. מי שהתחתן ברבנות – חייב להתגרש ברבנות.
ב. גם מי שהתחתן ברבנות יכול להתגרש בבית משפט אזרחי למעט הזכות להתחתן שוב.
ג. מי שהתחתן ברבנות יכול גם להתחתן שוב גם לאחר גירושין אזרחיים.

בעלי העמדה: שיפמן, וסטרייך, גביזון- מדן.

>
סיכום 

הסוגיה מהוה פתיחה לדיון הרחב בנושא נישואין וגירושין. לפיכך היא מציגה רק את העמדות העיקריות ומובילה מתוך הדיון הראשוני בהן לסוגיות הקשורות לנושא.

ככלל, קיימות ארבע דעות עיקריות בשאלת רישום הנישואין: החל מהעמדה השמרנית של שימור הסטטוס קוו עם שינויים קלים, ועד לעמדה הרדיקלית הגורסת שאין צורך ברישום כלל שכן אין למדינה מקום להתערב ברשות הפרט של הזוגיות והמשפחה. הדיון הראשוני כאן מוביל בין השאר לשתי סוגיות מרכזיות:

1. המחלוקת שבין שיטת המסלולים (הוספת מסלול אזרחי למסלול הדתי הקיים) למול הנהגת מסגרת אזרחית רחבה  שתכלול בחירה בין מגוון דרכי נישואין, כך שהמסלול הדתי האורתודוקסי יהיה רק אחד מהם.

2. המתח העקרוני הגלום בהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית מקבל ביטוי מודגש בשאלת הנישואין: כיצד מאזנים בין זכויות יסוד של הפרט (כמו החופש מדת והזכות לשיויון) לבין הצורך בעיצוב יהודי של המוסד התרבותי המרכזי: המשפחה.