להתחברות

פתיחה

במצב הקיים – הכרח לא יגונה

במצב הקיים – הכרח לא יגונה

לנוכח הפגיעות המהותיות בזכויות האדם שנגרמות מתחולת הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין בישראל,  אין ברירה אלא להמשיך ולהרחיב עד כמה שניתן את מוסד הידועים בציבור. יש לקוות שהרחבת מוסד הידועים בציבור תהא פתרון זמני עד להנהגת נישואין אזרחיים בישראל.

צמצום היקף הידועים בציבור

צמצום היקף הידועים בציבור

בית המשפט הפריז בהרחבת מוסד הידועים בציבור והזכויות המוענקות להם. לכן, יש לצמצם את תחולת המוסד. יש הקוראים להימנע מהכרה בבני זוג שעודם נשואים לאחרים, כידועים בציבור. אחרים, דורשים לצמצם למינימום את הזכויות שניתנות לידועים בציבור.

עמדה קיצונית יותר קוראת לביטול המוסד בטענה שהוא מרוקן מתוכן את התא המשפחתי ופוגע בצביונה היהודי של המדינה.

בעלי העמדה: מנשה שאוה, משה לנדוי. הרב ישראל רוזן.

רישום כתנאי להכרה

רישום כתנאי להכרה

יש להתנות את ההכרה בידועים בציבור ברישום פורמלי ע"י המדינה. לצד זאת, כל עוד לא מונהגים נישואים אזרחיים, אין ברירה אלא לשמר את ההיקף הרחב של הזכויות והחובות המוענקות כיום לידועים בציבור, כדי להתמודד עם מצוקותיהם של מנועי החיתון, מסורבי הגט ומי שאינם מעוניינים בנישואין דתיים.

 

בעל העמדה: שחר ליפשיץ (מעמ' 96).

סיכום 

בית המשפט העליון הרחיב את מוסד "הידועים בציבור" כמענה לפגיעה בזכויות יסוד הקיימות בישראל בתחום  הנישואין וגירושין. הבעיה היא שההכרה הרחבה בו בפועל והיעדר הגדרה רשמית של המוסד ונפקויותיו גורמים לכפיית מחויבות על בני זוג שאינם מעוניינים בכך, ופוגעים ביציבות התא המשפחתי ובציביון היהודי של ישראל.

במהלך הדיון הועלו הצעות שונות להסדרת מוסד הידועים בציבור אשר מבקשות להתמודד עם האתגרים הללו: החל  מהתניית המעמד ברישום פורמלי, דרך הימנעות מהכרה בני זוג שעודם נשואים לאחרים כידועים בציבור וצמצום הזכויות המוקנות לידועים בציבור ועד לביטול המוסד לחלוטין.

להרחבה.