מעבר סוגיה

לדיון במעמדם של הידועים בציבור.

מכיוון שכל הכלה של קבוצה מסוימת כרוכה בהדרה של קבוצה אחרת, צריך לקחת בחשבון שעלול להיות מחיר על הכלת זוגות מעורבים שכן קבוצות מסורתיות ירגישו מודרות בפועל ממוסד זה עקב ההכלה החדשה.

לצפייה

הסיבה לטעמי פשוטה: הגבלה על נישואי תערובת היא הגבלה מטעמי דת, ובמקרה הגרוע יותר (מנקודת המבט של זכויות האדם): הגבלה מטעמי גזע. האחרונה פסולה מכל וכל. הראשונה אפשרית מנקודת מבט פרטית (לדעתי, לפחות), אך לא מנקודת המבט של תפקידה של המדינה. דהיינו: המדינה הליברלית איננה יכולה להטיל הגבלות על הנישואין, כאשר הטעמים להגבלות אלו הם שיוכם הדתי של בני הזוג.

המדינה, מאידך, יכולה להטיל מגבלות כדי למנוע נזקים חברתיים. לפיכך, מניעת נישואי עריות היא הגבלה לגיטימית, שכן היא נועדה להגן על בני הזוג וצאצאיהם מנזקים בריאותיים. אגב, למיטב ידיעתי פרופ’ שיפמן סבור שיש לחייב בני זוג בבדיקות גנטיות – ומדובר בטיעון מאותה ה”משפחה”.

ההגבלה על נישואים פוליגמיים אף היא מוצדקת מנקודת המבט של זכויות האדם, שכן היא נועדה להגן על זכויות הצד החלש – קשר פוליגמי טומן בחובו מיניה וביה פגיעה בנשים, ועל כן ניתן להתנגד לו.

אפשר להוסיף לכך גם את הרתיעה התרבותית העמוקה שיש בשני המקרים הללו: נישואי עריות ונישואים פוליגמיים. גם בכך יש הצדקה (ראו בספרו של הל”א הארט, חוק, חירות ומוסר).

אגב, בעקבות השינויים במוסד הנישואין יש אכן שקראו לתת לגיטימציה גם לנישואין פוליגמיים (כפי שניתנת לגיטימציה לסוגים שונים של זוגיות). לטעמי זוהי קריאה בעייתית, ואכן – יש לכך מתנגדים רבים.

הטיעון התרבותי עשוי להצדיק גם הגבלות דתיות מסויימות, אך עדיין יעמוד בעינו הקושי החברתי – מניעת נישואין מחתכים רחבים באוכלוסייה (ראו למעלה).

שאלה- האם העובדה שיוכרו נישואי תערובת  תואמת את עמדתכם לפיה לא תיווצר בעיה הלכתית מעצם ההכרה בנישואים אזרחיים. שכן, בכל הנוגע לנישואי תערובת לפחות, נראה שלא תיוותר לרבנות ברירה אלא להתעסק בשאלת הייחוס?

לדיון בהשלכות ההלכתיות של הנהגת נישואין אזרחיים.