ההתנגדות לנישואין שעל פי החוק האזרחי מנקודת המבט הדתית היהודית מתמקדת, בדרך כלל, בתוצאות ההרסניות העלולות להכביד על הפרטים והקהילה בגלל הדרישות ההלכתיות בנושא הגירושין והנישואין. מבחינת ההלכה, פירוד ללא גט במקרה שבו יש צורך בגט שכזה עלול להוביל לממזרות. ריבוי ממזרים, יחד עם הגדלת שיעור הנישואין של יהודים עם שאינם יהודים, עלול להוביל בסופו של דבר ליצירת ספרי יוחסין ולפיצול העם היהודי לשני עמים (או יותר).

להרחבה (להוסיף קישור לנייר העמדה, עמ’ 48)

שאלת הנישואין האזרחיים כפיתרון לבעיה תלויה בעמדה הכנה של בית הדין הרבני (בהנחה שהוא לא משתמש בעמדתו כדי להילחם בתופעה עצמה). ישנה מחלוקת בין בתי הדין הרבניים בנושא המעמד ההלכתי של נישואין אזרחיים. אסביר בקיצור: לכאורה, ההלכה אינה מכירה כלל בנישואין אזרחיים, וממילא אין כל בעיה של ממזרות, עיגון, ניאוף וכדו’. ברם, בשל העובדה כי יש עמדה של פוסק בודד, אך רב משמעות (הרגאצו’בר) שקבע שיש להם משמעות הלכתית גבוהה ברמה של הכרה של התורה – העמדה של רוב בתי הרבניים היא עמדת ביניים. בכל מקום בו ניתן לתבוע “גט לחומרא” הם תובעים אותו, וממילא יש לכך השפעה גם על מעמד הממזרים ועל מעמד העגונות. לאמור: רוב מוחלט של בתי הדין הרבניים לא יתירו לכתחילה למי שנישא בנישואין אזרחיים להתיר את קשר הנישואין בלי גט. הבעיה אמנם תקטן (כי במצבים בהם לא ניתן יהיה להשיג גט – הם לא יפסקו כי הצאצאים ממזרים) אך לא תיעלם.

למעשה כבר היום קיימות רשימות יוחסין, ללא קשר להסדרה אזרחית של הנישואין. ישנם כ-300,000 פסולי חיתון שלא נישאים היום, כך שבעוד מספר שנים ממילא תהיינה רשימות יוחסין פורמאליות. לכן, הדרך להתמודדות עם החשש מפילוג היא חינוכית –תרבותית ולא משפטית.

אין חשש מפילוג כתוצאה מהנהגת נישואין אזרחיים. ישנם פתרונות הלכתיים מקובלים אשר משמשים את הקהילות היהודיות בתפוצות.

לצפייה (החל מ-1:12:00).

מעבר סוגיה – למעמדם של נישואין אזרחיים בהלכה היהודית.

רבים מגדולי התורה בעבר ובדורנו סוברים שראוי לקיים מסלול של נישואין אזרחיים לצד הנישואין הדתיים כדי לשחרר את הרבנות מהצורך להתמודד עם מי שאינם יכולים להינשא מסיבות הלכתיות  או מתנגדים לממסד הרבני.