מכל מקום ראה ראיתי להרבנים ז”ל רבני מתא [=העיר] אשר קדמוני
כי מעולם לא רצו לתת היתר לישא אשה אחרת
אפילו ברשות האשה הראשונה
מחמת גדר וסייג שיבוא כל מי שלא זכה להיבנות
לבקש לישא אחרת ויבאו לידי קטטה וכדומה.
[הנה] כי כן, אם יהיו במקום ההוא
אשר נשאלתי שאלה זאת
שלא יש [=שאין] עוד אדם אחר כמוהו שיבקש לישא אחרת מאיזה סיבה,
אזי יש לבית דין לתת לו רשות.
הא בלאו הכי אין לבית דין לתת רשות,
אם לא ימצא עוד איזה טעם מבחוץ,
כגון שנולדה בה מום שנסמית [=התעוורה],
או איזה חולי המונע מלשמשו וכיוצא.
[שו”ת חיים ושלום, חלק ב, סימן טז, ד”ה באופן]
