שוב לאחר שנים רבות של צער,
נשתנה החוק החילוני שבמדינה,
ונקבע בחוק כי די בחתימת רב ראשי אחד המכהן כנשיא בית הדין הגדול,
ומיד צויתי להביא לפני כל התיקים של היתרי נישואין בפסקי בתי הדין הרבניים,
וחתמתי על כולם בעזה”י,
כל מה שהצטבר במשך כל השנים,
וניתן היתר סופי על ידי בתי הדין הרבניים,
וכל האנשים בעלי ההיתר יצאו מצרה לרוחה,
וכמעט כולם נשאו נשים,
ונפקדו אחר כך בזרע של קיימא בנים ובנות,
מנישואין שניים שלהם.
ותשקוט הארץ. ותאזרני שמחה.
[שו”ת יביע אומר, חלק ז, אבן העזר, סימן ב]
