מתוך הספר ” מחקר דור ה-Y הישראלי” מאת עוז אלמוג ותמר אלמוג
תמצית : הנורמות החברתיות שמתפתחות בקרב דור ה-מלמדות על פער משמעותי בינם לבין הערכים שעליהם מובסס החוק הקיים . לפיכך יש מקום לשאול האם יש צורך ביצירת מסגרות אלטרנטיביות וגמישות יותר למערכת הזוגית.
רוב צעירי דור ה-Y מחזיקים בתפישות דתיות מסורתיות, וטבעי שרובם המכריע מתחתן על פי המתכונת החילונית הוותיקה, כלומר ברישום ברבנות ועם רב אורתודוכסי המנהל את החופה. בסקר שבדק זוגות שהתחתנו בשנת 2012 נמצא ש-83% מהזוגות ערכו חתונה מסורתית-דתית כשרה. כל השאר התחתנו בחתונה רפורמית או בחתונה אזרחית, או ערכו הסכם ממון אצל עורך דין…
במרכז הסקאלה בין אלה שנישאים על פי ההלכה האורתודוכסית ולבין נישואי החוזה הלא דתיים (ראו בהמשך) נמצאים אלה שנמנעים מלהירשם ברבנות, ובוחרים בטקס הדתי – הרפורמי.. שיעור העורכים של טקסי חתונה רפורמיים עלה בצורה דרמטית בשנים האחרונות, והוא משקף את המגמה הפוסט-אורתודוכסית שמוביל דור ה-Y. נראה שמגמה זו תלך ותתחזק משום שהיא משקפת את רצונם של זוגות רבים מצד אחד לשמור אמונים ליהדות ולהצהיר על חשיבות הזהות הלאומית של המשפחה החדשה, ומצד שני לעצב את החתונה שלהם בחותם אישי..
יש אשר בוחרים לוותר לחלוטין על הרישום ברבנות ועל כל סממן דתי. לרישום אזרחי של הנישואין סיבות מגוונות: בעיות הקשורות בפסלות חיתון (ספק יהדות של מי מבני הזוג), נישואי תערובת (עם לא יהודי/ה), נישואין אסורים (כהן וגרושה), נישואין בין בני אותו מין וסיבות אידיאולוגיות (ביטוי לחופש הבחירה ואמונה ונגד הכפייה הדתית). יש בזה גם סוג של הצהרת זהות וגאוות האדם החופשי והשוויוני, שכמו מצהיר בנישואיו: אני נאמן למצפוני ולא נכנע בזמן אמת כמו רוב העדר.
לרשות הזוגות שמבקשים למסד את הקשר שלא במסלול הדתי-מסורתי, עומדות שתי חלופות חילוניות זמינות. האחת, נישואין אזרחיים (או בשמם האחר “נישואי קפריסין”), והשנייה, טקס חדשני הקרוי “חתונה יהודית-חילונית” (ראו בהמשך). בארץ אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים, מלבד נישואין קונסולריים, הנערכים כאשר שני בני-הזוג אינם אזרחי ישראל והם אזרחי אותה מדינה (שמיוצגת על-ידי הקונסוליה שלה)..
חלופה שנייה לזוגות המבקשים לעקוף את מהמורות הנישואין האזרחיים, היא “חתונה יהודית-חילונית”. הטקס החדשני כולל ברכות, חופה וקידושין, בדומה לטקס ההלכתי, להוציא אי-אלו שינויים והתאמות. כך, למשל, שפת הטקס אינה בהכרח עברית, אלא נתונה לבחירת בני-הזוג, והקידוש הוא הדדי (כלומר, גם האישה מקדשת את בחיר-ליבה בטבעת), כביטוי לכך שאישה איננה קניינו של הגבר, אלא שותפה מלאה במערכת היחסים הזוגית..
יש גם כאלה שלא מקיימים טקס כלל. לא דתי ולא חילוני. הם ממסדים את הזוגיות שלהם באמצעות חוזה משפטי. .. מדובר באנשים שלא רוצים שצד שלישי, בין אם סמכות דתית או חילונית, יתערב בתחום האינטימי ביותר שלהם. למרות המספר הגדל והולך של זוגות החיים יחד ללא נישואין, החברה בישראל עודנה שמרנית. בעוד שבעולם כל זוג שני אינו טורח להתחתן באופן רשמי, הרי שבישראל חיים כך רק 5% מכלל הזוגות..
.. יתכן שדור ה-Y מאותת לחברה כולה שנחוץ לעדכן את הנורמות ולייצר מסגרות אלטרנטיביות וגמישות יותר למערכת הזוגית. .. להערכתנו, המתח בין המוסכמה הישנה לבין התמורה המתהווה ילך ויחריף עם השנים, ודור ה -Y יהיה אחד הגורמים החשובים לתהליך החְרַפה זה.
