הידועים־בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה
מתוך המבוא לספרו של שחר ליפשיץ | הוצאת אוניברסיטת חיפה ונבו הוצאה לאור בע"מ | 2005
בעולם המשפט הישראלי מוסד הידועים־ בציבור נתפס בעיקר כפתרון אזרחי בעבור מנועי חיתון ובעבור אנשים שאינם מעוניינים להינשא נישואים דתיים מ סיבות אידיאולוגיות. התמיכה במוסד הידועים־בציבור היא חלק מפרויקט רחב היקף שבמסגרתו מבקש המשפט האזרחי להעמיד תחליפי נישואים כגון נישואים פרטיים, נישואים קונסולריים ונישואים אזרחיים מ חוץ לישראל למי שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא נישואים דתיים.
בהקשר דומה מכיר המשפט הישראלי באפשרות של נשואים לקבל זכויות של ידועים־בציבור עקב קשר עם בני זוג אחרים. בכך מבקש המשפט הישראלי להקל את מצוקתם של מסורבי גט. עמדת המשפט הישראלי בעניין זה קשורה אף היא למהלך רחב יותר שבמסגרתו משתדל הדין האזרחי הישראלי לספק תחליפי גירושים כגון פירוק השיתוף הכלכלי והפרדה פיסית בין בני זוג שכשלו בהשגת גירושים דתיים..
.. ניתן להציג עמדה ביקורתית על המגמות הקיימות בישראל לא רק מנקודת מבט דתית, שמרנית ומוסרנית אלא גם מנקודות המבט החוזית, הציבורית, הפלורליסטית והמגדרית על אף היותן נקודות מבט אזרחיות מערביות בעלות גוון ליברלי:
מנקודת המבט החוזית תוצג הטענה שאין להתעלם מכך שהחיים כידועים־בציבור ואי־הנישואים משקפים לעתים דחייה של דיני הנישואים. במקרים אלה החלת דיני הנישואים, לרבות המחויבויות הגלומות בהם, על הידועים־בציבור אינה מכבדת את בחירת הצדדים שלא להינשא.
מנקודת המבט הציבורית תוצג העמדה כי רמת המחויבות בין בני זוג הנשואים כחוק גבוהה יותר מרמת המחויבות שבין הידועים־בציבור וכי יש אינטרס חברתי (הקשור בטובתם של בני הזוג, של ילדיהם ושל החברה בכללותה) לעודד קשרים המגלמים רמת מחויבות גבוהה. על פי עמדה זו, יש אינטרס ציבורי לטפח את הנישואים ומשום כך יש להבחין בין היקף הזכויות המוענקות לידועים־ בציבור ובין היקף הזכויות המוענקות לבני זוג נשואים.
מנקודת מבט פלורליסטית המדגישה את אחריותה של המדינה הליברלית ליצור תנאים ומוסדות חברתיים מגוונים, נטען כי יש לשמר את המוסדות החברתיים של הידועים־בציבור ושל הנישואים כמוסדות חברתיים נבדלים ומשום כך יש להבחין בין מעמדם המשפטי ש ל נשואים ובין מעמדם המשפטי של ידועים־בציבור.
מנקודת המבט המגדרית ייחשפו סטריאוטיפים מגדריים בפסיקה המקנה זכויות לידועים־בציבור. בנוסף, יובהר כיצד הנכונות המסתמנת במשפט הישראלי להקנות זכויות של ידועים־בציבור גם למי שנטש את בן הזוג או בת הזוג ועבר לחיות עם איש אחר או אישה אחרת היא בעלת פוטנציאל הרסני בעבור נשים.
