Login

מקורות

הידועה בציבור בדין הישראלי | דניאל פרידמן

על חוסר העקביות בהגדרת מעמדם של הידועים בציבור בישראל והבעיות הנובעות מהמצב הקיים

קטעים ממאמר שפורסם ב”עיוני משפט” ג (תשל״ג).

הדין הישראלי, הנוגע לזכויותיהם, לחובותיהם ולמעמדם של בני־זוג, החיים יחד ללא נישואין ואשר זכו לכינוי “ידועים בציבור” מהווה דוגמא מאלפת להשפעה, שיש לתהליכים חברתיים על התפתחותם של מוסדות משפטיים. מוסד משפטי זה של ״ידועים בציבור״ הוא פרי יצירתם של החברה הישראלית, בית המחוקקים ובתי־המשפט, והתפתחותו במדינה, אשר בה מוסדרים דיני האישות באמצעות דין דתי, מהווה פרדוכס מיוחד במינו…

החקיקה בשטח זה מצטיינת בחוסר שיטתיות ובהעדר עקביות. אין זה ברור, למשל, מדוע בחוק מס עזבון נכללים הידועים בציבור בהגדרת בן־זוג ואילו בחוקי מם אחרים לא נעשה הדבר. הגדרת ה״׳ידועים בציבור״ אף היא איננה זהה בחוקים השונים. יש ומדובר ב״איש ואשה, החיים חיי משפחה במשק בית משותף״ (אפילו לא היו ידועים בציבור כבעל ואשה,), ואילו בחוקים אחרים מדובר על בני־זוג, הידועים בציבור כבעל ואשה״ כמו כן, מייחדים חוקים רבים את הזכויות, הנובעות מן החיים המשותפים, לאשה ואינם מקנים כל זכות לגבר. עובדה זו וכן העובדה שמרבית התביעות בנושא זה הוגשו בידי האשה, גרמו לכך, שהמוסד כולו זכה לכינוי, המדגיש את האשה ״הידועה בציבור כאשתו״. אולם קיימים גם חוקים, מעניקים זכויות לשני בני־הזוג, החיים כבעל ואשה..

קיומו של מוסד הידועים בציבור על כל הכרוך בו, המאפשר לבני־ זוג ליצור סטטוס מיוחד ולבטלו ללא ביקורת, פיקוח או רישום, מתיישב רק בדוחק עם מגמת הביקורת והפיקוח הממלכתיים על הליכי נישואין וגירושין. השאלה מתעוררת ביתר חומרה במקרים, בהם קיימת ״התנגשות״ גלויה בין נישואין רשמיים לבין הסטטוס של ידועים בציבור. מדובר במקרה, שבו אדם נשוי חי עם בן־זוג אחר בידועים בציבור. מעיון בחוקים השונים, הדנים בנושא זה, מתקבל הרושם, כי בשלבים הראשונים של התפתחות החקיקה לא עמד המחוקק על האימפליקציות השונות, הכרוכות במוסד זה, ובוודאי לא היה ער לאפשרות, שאחד מבגי־הזוג נשוי לאדם אחר. אולם לא חלף זמן רב, ובתי-המשפט עמדו על חומרת השאלה המתעוררת. שאלה זו טעונה פתרון באמצעות חקיקה, וספק אם בתי־ המשפט מסוגלים למלא בנושא כזה את שהחסיר המחוקק..

המוסד של ידועים בציבור מושתת על השקפה ליברלית, לפיה רשאים בני- הזוג להסדיר את חייהם כרצונם, וכי החיים המשותפים מקנים זכויות, אף אם הקשר בין בני־הזוג לא היה מלווה בטכס, ברישום או בגושפנקא מטעם המדינה. אולם בישראל לא התפתח מוסד זה בעקבות חדירתן של השקפות ליברליות, אלא מחמת הגבלות, החלות בדיני נישואין וגירושין. כידוע נמנית הזכות להינשא על זכויות ־היסוד של האזרח. למרבה הצער אין הדין הישראלי מקפיד על שמירת זכות יסוד זו. הפיקוח והשליטה של המדינה על הליכי הנישואין והגירושין משמש אמצעי להחיל עליהם מערכת ערכים דתית. בעקבות זאת הוגבלה זכות הנישואין על יסוד עקרונות דתיים והגבלה זו חלה על דתיים ושאינם דתיים כאחד. התופעה של ״ידועים בציבור״, שהתפתחה בתנאים אלו, מרככת במידה מסויימת את התוצאות, הנובעות משלילת זכות הנישואין. אולם הזכויות, המוענקות לידועים בציבור, מוגבלות בהיקפן ונופלות במידה ניכרת מאלו של בני־זוג נשואים. עובדה זו וכן המגמה שבאה לביטוי ב״מלחמת השמות״ מלמדות כי אין לראות במוסד זה תחליף לנישואין, מה גם שבמקרים רבים אין לבני־הזוג ברירה חפשית בין שתי אפשרויות ־אלו, והסטטוס של ״ידועים בציבור״ נכפה עליהם בכורח הנסיבות.

לקריאת המאמר המלא.

Default value

Default value