להתחברות

מבוא | מקורות

מה למשפט ולמשפחה? | איילת בלכר – פריגת

קטעים מתוך המאמר "מה למשפט ולמשפחה" אשר זמין באתר "נבו":

 

..תפיסה המתמקדת בפועלו התרופתי של המשפט רק לאחר התערערות היחסים היא תפיסה צרה, הרואה במשפט כלי לפתרון סכסוכים בלבד. תפיסה רחבה יותר של המשפט מכירה בפועלו גם אם הוא אינו משמש כלי להכרעה, אלא פועל ברקע מערכות יחסים. כללי רקע, כשמם כן הם, פועלים ברקע של מערכות יחסים ובעצם קיומם עשויים להשפיע על מערכות יחסים משפחתיות, לעצב אותן ולתרום להן..
.. על המשפט להעניק רשתות הגנה אשר יבטיחו ביטחון מינימלי לבני משפחה בהעדר תפקוד של מרקם היחסים המשפחתי או בהתפרקו. אולם, מעצם טיבן קובעות רשתות הגנה אלו סטנדרט מינימלי בלבד של התנהגות, אשר תורם למתן משמעות וערך לאותה התנהגות משפחתית מצופה העולה עליו. דברים אלו קשורים לתפקידו ההצהרתי והיצירתי–מחנך של המשפט..
.. המשפט חשוב גם למערכות יחסים קיימות, בספקו כללי רקע שלאורם מנהלים בני המשפחה את חייהם ובהעבירו מסרים על אודות היחסים המשפחתיים. . יחסי הגומלין בין משפחה למשפט הם אף עמוקים יותר, כיוון שלמשפט יש השפעה על עצם קיומם של היחסים המשפחתיים, על יציבותם ועל לכידותם. תפקיד זה של המשפט קשור במושג "מוסדות חברתיים" ומקומו של המשפט בעיצובם. מוסד חברתי הוא מערכת של ערכים, של נורמות ושל דפוסי התנהגויות של פרטים או של קבוצות. משפחה, נישואים, הורות וכדומה הם מוסדות חברתיים כאמור. למשפט (שהוא עצמו מוסד חברתי) תפקיד וחלק ביצירתם ובעיצובם של מוסדות חברתיים, בין היתר כיוון שהמשפט נתפס כמוסד המצוי בעמדה ייחודית בבטאו את קולה הרשמי של החברה..

 

מוסדות חברתיים ממלאים תפקידם שונים; בין התפקידים שהם ממלאים הם גם מספקים הנחיות ופתרונות מוסדיים להתנהגות יוםיומית בחיי המשפחה. דפוסי פעולה מוכרים אלו משחררים את בני האדם מהצורך להמציא עבור עצמם פתרונות ולקבל מחדש החלטות בנוגע לפעולות חוזרות ונשנות בתחומי חיים מרכזיים. 108 לדברי אנדרו שרלין, קיומן של נורמות התנהגות מוטבעות ומוכרות תורם ליציבותן של מערכות יחסים וללכידותן. 109 במצב שבו בני משפחה נסמכים על קשת נרחבת של התנהגויות מוטבעות ) )habitualized כדי לסייע להם להתמודד עם בעיות שגרתיות בחיי היום–יום המשפחתיים, הם נדרשים לקבל פחות החלטות, ולפיכך מצטמצמים גם הסיכויים למחלוקות..

 

בשל התפקיד החשוב שממלא המשפט ביצירתם של מוסדות חברתיים, מערכות יחסים משפחתיות שאינן זוכות להכרה או להסדרה מלאה באמצעות המשפט הן בגדר."מוסדות חלקיים".. במערכות יחסים אלו, בין היתר בשל העדר ההסדרה המשפטית, לא קיימות נורמות מוטבעות החולשות על הסדרת מערכת היחסים. כאשר מערכת יחסים משפחתית אינה זוכה להכרת המשפט היא אינה מוסד שלם, ונעדרת לפיכך את אותם פתרונות מן המוכן להסדרה ולהתמודדות עם דילמות יום–יומיות. לכך, טוען שרלין, יש השפעה על לכידותה של אותה מערכת יחסים משפחתית ועל יציבותה.

 

אף שהמשפט נקרא להיכנס לפעולה בעיקר עם התערערותן של מערכות יחסים משפחתיות, למעשה יש לבחון את פועלו בתחום היחסים המשפחתיים מזווית ראייה של יחסים קיימים ומתפקדים ואף מזו של יחסי משפחה שטרם נוצרו, בהיותו פועל בעיקר ברקע היחסים. במצב זה מספק המשפט רשת ביטחון לבני המשפחה ומקל עליהם לסמוך זה על זה ולהאמין זה בזה; הוא מעניק משמעות להתנהגות המשפחתית האלטרואיסטית ומעביר מסרים בנוגע לערכים המשפחתיים הרצויים.

 

מקורות אחרונים באתר

Avatar

אין חובה הלכתית לרישום נישואין

רמב"ם הלכות אישות פרק א הלכה א:

Avatar

ברית הזוגיות | שחר ליפשיץ

מסלול זוגיות אזרחי רשמי ומוכר על ידי המדינה, ללא מחוייבות הלכתית.