נייר עמדה מציל”ה שנכתב על ידי אבישלום ויסטרייך ופנחס שיפמן.
ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם שיש בה הסדר משפטי של מונופול דתי על נישואין וגירושין. הסדר שכזה קיים אמנם במדינות פוסט־ קולוניאליות כדוגמת לבנון, אולם כמדינה דמוקרטית מערבית, המחויבת לערכי זכויות האדם, ישראל בולטת בשונותה. כחלק מהגדרתה כמדינה יהודית, נושא הנישואין והגירושין נתפס על ידי רבים בקבוצת הרוב כמשקף היבט רב משמעות ביהדותה של המדינה. גם לגבי בני דתות אחרות, הנישואין והגירושין הם מרכיב משמעותי בזהות של בני הקבוצה. על רקע זה אין פלא שהנושא אינו יורד מעל סדר יומה של המדינה מאז הקמתה, והוא עולה לדיון לעתים מזומנות בזירות דיון פוליטיות, חברתיות, אקדמיות ודתיות.
לצד ההיבט המשפטי, למציאות החברתית כוח משלה, ובישראל פותחו מסלולים ”עוקפים״ למונופול הדתי על נישואין וגירושין. מסלולים אלה אמנם נותנים פתרון לחלק ניכר מן הבעיות המעשיות שיוצר המצב המשפטי, אולם באורח פרדוקסלי הם מקבעים אותו למעשה, ובכך מרחיקים אותו יותר ויותר מהמציאות החברתית.
מטרתו של נייר זה לבחון מחדש את המציאות המשפטית והחברתית בתחום הנישואין והגירושין. מסקנתו היא שההסדר המשפטי הקיים, הנותן מונופול לדתות ולממסדיהן על תחום כה מרכזי בחיי האזרחים, אינו מוצדק ואינו יעיל. חובתה של המדינה, וחובתם של מנהיגיה, לבסס מסגרת משפטית נכונה והולמת להסדרת הסוגיה של נישואין וגירושין. הדבר נכון בכל מדינה והוא נכון שבעתיים במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, החותרת למסגרת מדינית ומשפטית שמאפשרת חברה יציבה, המבוססת על יסודות תרבותיים עמוקים. לכן, על אף אילוצים פוליטיים ואחרים, בנושא מרכזי כזה יש להציג חזון ברור, וזוהי מטרתו של הנייר הנוכחי.
כדי לנסח את החזון המוצע, נפתח ברקע על ההסדר המשפטי הקיים בישראל והשינויים שחלו בו בעשורים האחרונים, ובניתוח האופן שבו הסדר זה מתיישב עם ערכי החברה, התרבות והדת. בהמשך נעבור לבחינת הטענה המקובלת שלפיה המונופול הדתי על נישואין בישראל מוצדק ואף מתחייב מהיותה של המדינה ”יהודית ודמוקרטית״ ונדון ביחס ההלכתי לנישואין אזרחיים. דיוני רקע אלה ישמשו כתשתית לדיון המהותי, אשר יצביע על הפגמים המשמעותיים בהסדר הקיים ועל הצורך בשינויו. לבסוף, נפנה לבחינת ההצעות השונות שהועלו להסדרה אזרחית של הנישואין והגירושין, ונפרט את הצעתנו בעניין: מסקנתנו בעקבות הדיון הזה היא כי יש צורך בביטול המונופול הדתי על נישואין וגירושין ובהסדרה של מסגרת נישואין אזרחית שווה ומשותפת, שתייחד מקום של כבוד לטקסים דתיים על פי רצונם של הנישאים. לטעמנו, זהו המבנה הנותן מענה מיטבי הן להגנה על זכויות האדם והן לרצון לשמר מרכיבים דתיים ותרבותיים עשירים בדפוסי הנישואין ובחיי המשפחה בישראל. זה גם המבנה המתאים ביותר לאפיונה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, המכבדת את הזהויות הדתיות והקהילתיות של כלל אזרחיה. בחלקו האחרון של נייר זה נדון ביישום ההמלצה המופיעה בו הלכה למעשה.
מתוך הפתיחה: