להתחברות

פתיחה

שיטת המסלולים

יש לאפשר לכל זוג בישראל בחירה בין שני מסלולי נישואין בלבד: מסלול אזרחי או מסלול דתי.

יתרונות ההצעה: יש לה סיכוי גבוה יותר מבחינה פוליטית, היא מבטאת את אחריותה המלאה של המדינה כלפי מנועי החיתון גם במסלול הדתי ומקטינה את החשש ההלכתי מפני ממזרות.

בעלי העמדה: שחר ליפשיץנפתלי רוטנברג 

המסגרת האזרחית

יש ליצור מסגרת אזרחית רחבה ואחידה המאפשרת בחירה בין טקסי נישואין מגוונים.

מי שירצה להינשא יקבל רישיון אזרחי מטעם המדינה. כשבני הזוג יוכלו לבחור בין טקסי נישואין שונים (דתיים או אזרחיים) שיערכו על ידי מי שהוסמכו מטעם המדינה. דיני משפחה אזרחיים יסדירו את מסגרת החובות והזכויות בחיי הנישואין והגירושין.

וריאציה מוגבלת יותר למסגרת האזרחית היא מודל הקהילות, לפיו המדינה תעניק סמכות למספר מסוים של קהילות תרבותיות (אשר יזכו לתמיכה החברתית הרחבה ביותר) להשיא בני זוג בדרכן. בני זוג שיבקשו להינשא, יוכלו לבחור לערוך את הטקס באחת מבין הקהילות המוכרות.

יתרונות ההצעה: הן בכך שאינה יוצרת דיכוטומיה בין הדין האזרחי לדין הדתי, והיא מבטיחה שיוויון בין כלל האזרחים במימוש זכותם המלאה להינשא תוך מתן בחירה בין טקסי נישואין שונים.

בעלי העמדה: פנחס שיפמןאבישלום וסטרייךהדר ליפשיץ.

הסכם משפטי

הסכם משפטי

זוגיות תיווצר על ידי התקשרות משפטית ישירה ועצמאית בין בני הזוג, ללא כל התערבות של המדינה. ההסכם הפרטי בין בני יאפשר את רישומם על ידי המדינה כמי שזכאים לקבל את כל הזכויות המוקנות לזוגות נשואים.

באופן מפתיע הצעה זו מתאימה לא רק לבעלי העמדה הליברלית הרדיקלית (שמתנגדת לכל התערבות של המדינה בהסדרת הזוגיות) אלא גם לעמדות דתיות מסוימות. למשל, הרב מלמד תומך באפשרות כזו בכפוף לכך שמוסד בנישואין יוותר כמוסד דתי בלעדי ומי שאינם מעוניינים להינשא במסגרתו יוכלו לבחור בחלופה ההסכמית אשר לא תכונה "נישואין".

מודל זה מעניק לבני זוג עצמאות מלאה בהסדרת מערכת היחסים ביניהם, מבלי לפגוע במשמעות המסורתית של הנישואין כדת משה וישראל.

 בעל העמדה: הרב אליעזר מלמדאירית רוזנבלום.

סיכום 

החלופות השונות מנסות להתמודד עם שלוש בעיות מרכזיות: מסורבי הגט, מנועי החיתון והפגיעה בחופש הדת.

מנקודת מבטם של מסורבי הגט – מסגרת אזרחית רחבה אומנם מציעה אפשרויות לפירוק אזרחי של הקשר אף בלא גט, אולם היא עלולה להחליש את מעורבותה של המדינה בהשגת הגט הדתי אשר הכרחי לצורך נישואין שניים. מנגד, שיטת המסלולים תבטיח את המשך המעורבות של המדינה במתן הגט למסורבים, אך היא כובלת בני זוג שנישאו בנישואין דתיים לגירושין הדתיים ובכך אף מגבירה את תופעת "הסחטנות" בתמורה למתן הגט. שיטת ההסדרה המשפטית מונעת את הצורך בגט דתי לשם התרת הקשר, אך אינה מאפשרת מעורבות של המדינה לשם הגנה על הצדדים לקשר בעת פירוקו.

המשך>